Étude 1 sur 23 · Le choix des 12 Apôtres

  1. Étude 1 : Le choix des 12 Apôtres
  2. Étude 2 : Avertissement sur les persécutions à venir
  3. Étude 3 : L'arrivée des Juifs de la ville de Jérusalem
  4. Étude 4 : Marie de Béthanie oint le Messie Jésus
  5. Étude 5 : La trahison de Judas l'Iscariote
  6. Étude 6 : Le retour à Béthanie
  7. Étude 7 : Annonce de la destruction de Jérusalem
  8. Étude 8 : Le complot contre le Messie Jésus
  9. Étude 9 : Le dernier repas avant la crucifixion
  10. Étude 10 : Le départ de Judas l’Iscariote
  11. Étude 11 : Le Messie Jésus évoque sa mort prochaine
  12. Étude 12 : Le Messie Jésus et ses disciples chantent les psaumes
  13. Étude 13 : La troupe conduite par Judas l'Iscariote arrive
  14. Étude 14 : L'arrestation
  15. Étude 15 : La révolte du disciple Pierre et la guérison de Malchus
  16. Étude 16 : Les paroles du Messie Jésus à la foule lors de l'arrestation
  17. Étude 17 : Le baiser de Judas ?
  18. Étude 18 : Le salaire de Judas ?
  19. Étude 19 : La mort de Judas ?
  20. Étude 20 : Le champ du sang ?
  21. Étude 21 : Le jour exact du dernier repas de Paque ?
  22. Étude 22 : La nomination des Sept et l'organisation de l'Église primitive
  23. Étude 23 : Sans moi vous ne pouvez rien faire

מחג הפסח השני לשלישי

  • בחירת שנים עשר השליחים

    ישוע בוחר שנים עשר תלמידים מקרב ההולכים אחריו ומעניק להם את התואר שליחים, מונח יווני שפירושו ״נשלח למשימה״. הבחירה, שנעשית אחרי ליל תפילה, תואמת למספר שבטי ישראל. השנים עשר מקבלים סמכות לרפא ולהכריז על הישועה, ומהווים את יסוד הקהילה העתידית. המאמר בוחן את מקור המונח, תפילת ישוע, שאלת ידיעת־הכול שלו ואת המקרה של יהודה איש קריות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 17.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ולא אעתיר לך אשר תקחם מן העולם רק שתצרם מן הרע׃
    קרא עוד
  • אזהרה מפני הרדיפות העתידות לבוא

    ישוע מזהיר את תלמידיו מפני רדיפות עתידיות וחושף את אופייה הרוחני והקשה של שליחותם. הוראה זו, המבוססת על בשורת מתי, נועדה להכין את השליחים לאתגרים הרוחניים והגופניים של השירות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.24-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ואיבי איש אנשי ביתו׃האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • בואם של היהודים מעיר ירושלים

    המאמר עוסק בהגעתם של יהודים לבית עניה כדי לראות את ישוע, עם התקרב הייסורים. נוכח הפופולריות ההולכת וגוברת שלו, שוקלות הרשויות הדתיות את מעצרו, בעוד שבגידתו של יהודה מתכוננת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.9-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃
    קרא עוד
  • מרים מבית עניה משחה את המשיח ישוע

    מרים מבית עניה משחה את ישוע בשמן בושם יקר בבית עניה, כסמל לקבורתו הקרובה. מעשה זה, שנמתחה עליו ביקורת מצד יהודה איש קריות ותלמידים אחרים, זוכה להגנת ישוע ומודגש בניתוח הבשורות על פי מתי, מרקוס ויוחנן. הטקסט דן גם בהשלכות הכרונולוגיות והקהילתיות של אירוע מקראי זה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.3-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃
    קרא עוד
  • בגידתו של יהודה איש קריות

    המאמר בוחן את בגידתו של יהודה איש קריות בישוע, מעשה שנבע מתחושה של אי־התאמה ותסכול. יהודה, שיודע שהרשויות מבקשות לעצור את ישוע, משתף איתן פעולה כדי להסגיר את ישוע תמורת 30 מטבעות כסף. המאמר מנתח את סיפורי הבשורות של מתי, מרקוס ולוקס, המתארים את מעשיו של יהודה ואת השפעתם על האירועים שהובילו למעצרו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
    קרא עוד
  • החזרה לבית עניה

    לאחר כניסתו המנצחת לירושלים, ישוע עוזב את העיר עם ערב וחוזר לבית עניה עם שנים עשר תלמידיו, ובהם יהודה. פרק זה, המסופר בעיקר אצל מרקוס (11.11) ואצל מתי (21.17) ומתרחש ביום ראשון, 27 במרץ שנת 33, ממחיש את מחזור ימיו של השבוע האחרון: ימים במקדש, לילות ליד בית עניה. התלמידים מנצלים את ההליכה הזאת כדי לשאול את רבם על משמעות מעשיו המשיחיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃
    קרא עוד
  • הכרזה על חורבן ירושלים

    בלוקס 19.41-44 ישוע מתקרב לירושלים, בוכה על העיר ומנבא בדייקנות את חורבנה העתידי בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. רק לוקס מוסר את הפרשה הזאת בצורה זו. ישוע מקונן על כך שירושלים לא הכירה בפקודה האלוהית שלה. קטע זה מגלה גם את חמלת המשיח וגם את חומרת הדחייה של ההתגלות האלוהית, והוא נמצא בשבוע האחרון שלפני מעצרו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.31-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
    קרא עוד
  • המזימה נגד המשיח ישוע

    המזימה נגד ישוע נרקמת בידי הרשויות הדתיות לפני הפסח, בעזרת יהודה. קיפא מכנס את הסנהדרין כדי לגזור את דינו של ישוע, הנחשב לאיום, בעזרת עדי שקר. פילטוס מקבל הודעה כדי להקל על המעצר בהר הזיתים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.47-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
    קרא עוד

היום האחרון עד הצליבה

  • הסעודה האחרונה לפני הצליבה

    מאמר זה בוחן את ”הסעודה האחרונה“ של ישוע ומדגיש את כינון סעודת האדון. היא מתקיימת בערב יום חמישי שלפני הצליבה, בביתה של מרים בירושלים. הבשורות מוסרות סעודה זו כבעלת משמעות סמלית; יהודה יוצא כדי למסור. הסעודה היא מכרעת לזהות הנוצרית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.26-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃
    קרא עוד
  • עזיבתו של יהודה איש קריות

    המאמר בוחן את עזיבתו הדרמטית של יהודה איש קריות במהלך סעודת הפסח האחרונה, כפי שהיא מתוארת בעיקר בבשורה על פי יוחנן. רגע זה, המלא סמליות, מסמן את התקדמות דרמת הגאולה אל מעצרו של ישוע, ומדגיש את מורכבות מעשהו של ישוע המגיש לחם ליהודה, שהוא גם מעשה חסד וגם מעשה משפט.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.18-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מדבר על מותו הקרוב

    המאמר עוסק בקטע שבו ישוע מבשר על מותו הקרוב, ונותן לתלמידיו דברי נחמה והבטחה לניצחון על הרע באמצעות התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע ותלמידיו שרים את המזמורים

    המאמר בוחן את שירת התהלים בפי ישוע ותלמידיו לאחר הפסח. רגע זה, המעוגן במסורת היהודית, מקבל משמעות רוחנית מיוחדת עבור ישוע, כפתיחה לצליבתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃
    קרא עוד
  • החוליה בראשות יהודה איש קריות מגיעה

    המאמר עוסק במעצרו של ישוע בידי יהודה איש קריות בגן גת שמנים, כפי שהוא מתואר בבשורות. הוא בוחן את הרקע ואת משמעותו של אירוע מפתח זה בייסורי ישוע, ועובר על הסיפורים של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.47-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ]74-64[׃ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
    קרא עוד
  • המעצר

    מאמר זה עוסק במעצרו של ישוע בגן גת שמני, כפי שהוא מסופר בבשורות. הוא מדגיש את בגידתו של יהודה ואת תגובת החיילים להצהרת ישוע, המגלה את שליטתו במצב.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.43-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃
    קרא עוד
  • מרדו של התלמיד פטרוס וריפויו של מלכוס

    מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגת שמני, שם פטרוס, בתנועה פזיזה, קוצץ את אוזנו של מלכוס. ישוע מרגיע את המצב בכך שהוא מרפא את מלכוס, ובכך מדגיש את שליחותו האלוהית ודוחה את האלימות, בהתאם לכתבי הקודש. הוא מראה את שליטתו ואת האהבה האלוהית אפילו כלפי אלה העוצרים אותו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
    קרא עוד
  • דברי ישוע המשיח אל ההמון בעת המעצר

    מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגן גת שמנים, ומדגיש את שלוותו ואת רצונו להשלים את התוכנית האלוהית. בדבריו הוא חושף את הסתירות של הרשויות הדתיות ומבליט את שליטתו במצב, וכך מתגלה שליחותו הגואלת מתוך אהבה לאנושות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃
    קרא עוד

הסתירות

  • נשיקת יהודה?

    המאמר דן בהבדלים בסיפור על יהודה המנשק את ישוע בין הבשורות. מתי, מרקוס ולוקס מספרים את האירוע במפורש, ואילו יוחנן משמיט אותו ומציע נקודת מבט אחרת. הבדל זה נתפס כמשלים, ומעשיר את הבנת מעצרו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.48-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃
    קרא עוד
  • שכרו של יהודה?

    המאמר מנתח סתירה נראית לעין במקרא בנוגע לשימוש בכספו של יהודה. הבשורות מציגות שתי נקודות מבט על האחריות ועל ייחוס קניית השדה, ומדגישות שאין סתירה אמיתית אלא סיפור עקבי, סמלי יותר מאשר מילולי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.6-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃
    קרא עוד
  • מותו של יהודה?

    מאמר זה בוחן את מותו של יהודה איש קריות, המתואר באופן שונה במתי ובמעשי השליחים. אף שהסיפורים נראים סותרים, קריאה משולבת מראה שהם משלימים זה את זה. מתי מדבר על תלייתו של יהודה, ואילו מעשי השליחים מתארים את נפילת גופו, וכך נוצר סיפור עקבי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃
    קרא עוד
  • שדה הדם?

    המאמר מנתח מדוע נקרא "שדה הדם" בשם זה, על סמך סיפוריהם של מתי ומעשי השליחים. סיפורים אלה אינם סותרים זה את זה אלא מציעים נקודות מבט תאולוגיות ועממיות: הקנייה ב"מחיר הדם" ומותו של יהודה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃
    קרא עוד
  • היום המדויק של סעודת הפסח האחרונה?

    המאמר בוחן את הסתירות הנראות לעין בין הבשורות בנוגע לכרונולוגיה של הצליבה ביחס לפסח. לוחות השנה היהודיים השונים מסבירים את ההבדלים הללו, ומאפשרים להסיק שהטקסטים מתיישבים זה עם זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויוליכו את ישוע מבית קיפא אל בית המשפט ויהי בבקר השכם והמה לא נכנסו אל בית המשפט למען אשר לא יטמאו כי אם יאכלו את הפסח׃
    קרא עוד

שירות פטרוס

  • מינוי השבעה וארגון הקהילה הראשונה

    מעשי השליחים 6,1-7 מספר על המשבר הפנימי הראשון של הכנסייה בירושלים, הקשור לחלוקה בלתי שוויונית לאלמנות. כדי לתקן זאת, השנים עשר מציעים למנות שבעה אנשים מלאי רוח הקודש וחכמה. החלטה מכוננת זו מבחינה בין השירותים תוך שהיא מדגישה את השלמתם ההדדית, ומלווה בצמיחה מרשימה של הקהילה הנוצרית הנולדת.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃
    קרא עוד

דבר של ידיד

  • בלעדיי אינכם יכולים לעשות דבר

    המאמר מעמיק ביוחנן 15.5 ומדגיש שעל הנוצרים להיות תלויים בישוע המשיח כדי להניב פרי רוחני. גם אם ייתכנו הישגים ללא אמונה, דווקא מי שחי מחובר לישוע – התלמיד – משיג הישגים משמעותיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN032 יהודה איש קריות, אחד משנים העשר

    יהודה איש קריות, הידוע בבגידתו, נבחן במאמר זה החוקר את בחירתו לאחד משנים עשר השליחים ואת ההשלכות התאולוגיות…

  • ANN047 מוצא שנים עשר השליחים

    הנספח ANN047 חוקר את מקורם של שנים עשר השליחים על סמך ארבע הרשימות הקנוניות (מתי, מרקוס, לוקס, מעשי השליחים). הוא מנתח את הנקודות המשותפות והשונות בין…